פסק-דין בתיק תא"מ 49808-03-11

כללי

1.                 בפניי תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בסדר דין מהיר.

2.                 התביעה העיקרית הוגשה תחילה כתובענה בסדר דין קצוב ומשהתקבלה ההתנגדות, הועברה להליך של סדר דין מהיר.

עם זאת, בניגוד להחלטת הרשמת (כתוארה דאז) לא הוגש כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר ולא הוגש כתב הגנה לה.

בדיון שהתקיים ביום 03.04.2012, הודיעו ב"כ הצדדים כי נותנים הסכמתם להפיכת התובענה שהוגשה כתובענה בסדר דין קצוב לתובענה בסדר דין מהיר ו אילו התצהיר שהוגש בהתנגדות לה - ישמש ככתב הגנה לכתב התביעה.

3.                 באותו הדיון הודיעו הצדדים, כי הינם מוותרים על מגבלת הזמנים במתן פסק-דין כפי הוראות התקנות בסדר דין מהיר.

טיעוני הצדדים בתמצית:

4.                 בכתב התביעה העיקרי עתרה התובעת - חברת ישראכרט (להלן: "ישראכרט") לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 10,601 ש"ח בגין עסקאות שבוצעו בין התאריכים 15.08.2010 ל - 05.07.2010 באמצעות כרטיס האשראי מסוג לייף סטייל שהונפק לה על ידי חברת האשראי (להלן: "כרטיס האשראי").

5.                 בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת ביקשה לחייב את חשבונה בבנק דיסקונט לחשבון מספר ****

6.                 דא עקא, מתצהיר ההתנגדות, כמו גם מהתביעה הנגדית, עולה כי התובעת בכתב תביעתה העלימה פרטים מהותיים ולא גוללה את כל השתלשלות האירועים כהווייתם.

התמונה העולה מתיאור העובדות עליהם הצהירה הנתבעת - ואשר אינן מוכחשות - הינן כדלקמן:

ביום 23.11.2009 אכן הזמינה הנתבעת את כרטיס האשראי מחברת ישראכרט.

 הנתבעת החלה לבצע רכישות באמצעותו מחודש 2/10.

אלא מאי? עד לחודש 7/10 חוייב בגינן חשבונו של אחר (בעל החשבון שמספרו *** ) המתנהל אף הוא באותו סניף בנק בו מתנהל חשבונה. (להלן:"החשבון השגוי")

הצדדים חלוקים בדבר אשמו של הצד השני במשגה זה (ועל כך בהמשך) ובאפשרות לאיתור המשגה מבעוד מועד, ואולם אין חולק כי במועד הטיפול בבקשת ההצטרפות של הנתבעת, נקלט מספר חשבון שגוי זה - שאינו של הנתבעת - וכי כל החיובים בוצעו בחשבונו של האחר. משהובררה הטעות -נחסם כרטיס האשראי ונתבעת נדרשה לפרוע את החוב אשר שוויו נכון ל - 06.07.2010 עמד על סך 29,532 ש"ח. הנתבעת נטלה הלוואה בסכום זה והוא הועבר בסופו של יום  במלואו לחשבונה של ישראכרט ביום 11.08.2010.

            7. לטענת התובעת, נותרה הנתבעת חייבת סך נוסף של 10,258.64 ש"ח (קרן) בגין עסקאות שבוצעו קודם חסימת הכרטיס ובגין עסקאות בתשלומים שטרם נפרעו בסכום כולל של 10,511 ש"ח.

8.         הנתבעת לא זו בלבד שהכחישה מכל וכל טענת התובעת בדבר יתרת החוב, אלא שלטענתה, התובעת היא זו אשר נותרה חייבת לה, משגבתה הימנה סכומי יתר  עבור משיכת מזומנים אשר לא בוצעו כלל על ידה.

            לטענתה, הכרטיס שהיה ברשותה לא איפשר משיכת מזומנים, היא לא הזמינה כרטיס שכזה ומכל מקום לא קיבלה מעולם את הקוד הסודי שבאמצעותו ניתן לבצע משיכות באמצעות הכרטיס.

            משמודה היא כי סכום עסקאות הרכישה בפועל אשר בוצעו על ידה באמצעות הכרטיס מגיע לסך של 10,511 ש"ח, לפיכך עותרת היא להשבת הסך של 19,021 ש"ח אשר שילמה ביתר לאחר העברת כספי ההלוואה (29,532 ש"ח).